שיחת חג מקיפה עם הרב יצחק גולדקנופף | המגיד

על מצב השבת בירושלים ועל עובדות מעניינות בשאר התחומים

שיחת חג מקיפה בנושאי השבת והחינוך עם הרב יצחק גולדקנופף, יו”ר הוועדה למען השבת והעומד מאחורי מערכת גני הילדים של בית יעקב במסגרת הארגון ‘פתחיה’ על מצב השבת בירושלים ועל עובדות מעניינות בשני התחומים

מאת אהרן גרטנהויז

נפתח בנושא השבת, האם אתה רואה עתיד שירושלים תהיה נקיה מחילולי שבת מתי שהוא?

דבר ראשון צריך לומר, שבמבנים עירוניים או ממשלתיים, אין חולק שאין חילול שבת, לא במקומות האלו ולא בשלוחות שלהם. בעיריית ירושלים נעשה ניסיון בתחילת הקדנציה של ניר ברקת, אז הוא ניסה לפתוח את החניון בספרא, בניין של העיריה, ולתת למבלים בירושלים לחנות בחניון השייך לעירייה. על זה יצאו כל גדולי ישראל בהפגנה, וניר ברקת הבין שבאמת הוא לא יכול לעשות חילולי שבת במבנה עירוני, וב”ה הנושא הזה הופסק. לאחרונה הנושא עלה שוב על סדר היום,
היות ובמנהלים הקהילתיים החלו לחלל שבת. אז יש מנהלים קהילתיים שהחלו כבר לפני שנים ויש שהחלו לאחרונה, ויש מנהלים קהילתיים בשכונות אליהם אנחנו (הציבור החרדי – א.ג.) הגענו אליהם לאחרונה, כמו גילה וקרית יובל, ויכול להיות ששם חיללו שבת לפני שהציבור החרדי הגיע לשם, אבל אנחנו טוענים ש’כל שכונה והאופי שלה’. אז אם האופי של השכונה הוא שרובם שומרי שבת אז לא ייתכן שיחללו שם את בהשבת, ולכן במבנה עירוני כזה, אי אפשר לחלל שבת. בקרית יובל המצב הוא שהמנהל של המקום הגיע למצב שכבר פיטרו אותו או השעו אותו, אני לא יודע מה זה אומר, אבל הוא הבין די טוב שלחלל שבת שם הוא לא יכול.
לפני שנמשיך, נשמעו בעניין הזה כל מיני קולות על כך שנציגי הציבור ושליחיהם הם אלו שהביאו את המצב הזה – בשתיקתם. מה דעתך?
במה הם אשמים? שמישהו פתח את המקום בשבת? תראה, במשך שנים הייתה הזנחה, אולי גם אי אפשר לקרוא לזה הזנחה. ירושלים גדלה, העיר מתרחבת, ולא מה שיכולנו לראות מהמרפסת לפני עשרים שנה, היום אפשר לראות. היום עד שמתחילים לראות ולהתעורר ולהכניס יותר את הציבור לנושא הזה, אז הוא מתחיל לראות דברים שלא היו קודם.
תראה, אי אפשר לומר שאין חילול שבת, יש את המסעדות לדוגמה, שאי אפשר להילחם בזה, כי הדברים האלו בד”כ מעוגנים בחוק העזר העירוני, שמסעדות אפשר לפתוח בשבת. שבת זהו נושא שזקוק לחיזוק בכל פעם מחדש, ואנחנו פועלים לכך בכל זמן. כמו שקוראים בכל הקהילות לציבור על עניין חמץ בפסח בשבת הגדול, צריך לדבר גם על הנושא הזה.
האמת היא שיכול להיות שנראה בתקופה הקרובה שיפור בעניין האתרים בעלי שם המבינים את העניין של שמירת שבת, ובכך יוכלו בציבור החרדי להגיע במהלך בין הזמנים למקומות השומרים על כבוד השבת. כעת בכובעך השני, בוא ננסה להבין, האם יש ממש בחשש שנשמע מידי פעם בלחישות ש’הציבור החרדי עוד יכבוש את המדינה’? מה אתה רואה בגני הילדים שתחת ידיך? בימים אלו מתחיל הרישום למעונות יום ומשפחתונים, הרישום לגני ילדים התבצע בקרית יובל המצב הוא שהמנהל של המקום הגיע למצב שכבר פיטרו אותו או השעו אותו, אני לא יודע מה זה אומר, אבל הוא הבין די טוב שלחלל שבת שם הוא לא יכול. בחודש ינואר ולמעונות יום באפריל. אחד הדברים שטרכטנברג הצליח לעשות, הוא שכל ילד מגיל שלוש נכלל בחוק חינוך חינם, וזה דבר שעובד יפה. השנה צפויה בעיה, בתקופת השר לשעבר פירון העלו את התשלום לצהרון ל 40 ₪ לילד, והשנה, מכיוון שערים נוספות מצטרפות לתקציב הזכאות של אשכול סוציו אקונומי 3, ויתחילו גם ליהנות מתקציב זה. וברגע שעיר כמו ירושלים מצטרפת, זו תהיה מסה גדולה מאוד של צהרונים שנוספים פתאום והצהרונים יהפכו לחינם, וכתוצאה, עומדים ילדי ישראל – אגב מכל המגזרים – בפני גזירה המרחפת באוויר, שכל ילד יצטרכו לשלם 150 ₪. משרד האוצר בא ואומר ‘אין לי כסף, חשבתי שיש לי ורציתי לתת לך’. זו מכה חזקה לכל מעמד סוציו אקונומי 3. אני לא מבין, הרגע דיברו בממשלה על בחירות. אם היו יוצאים לבחירות, הדבר היה עולה לקופת המדינה כמה מיליארדים, לזה יש כסף, וכלי שנותן לאימהות לצאת לעבוד – זה מה שמציק לכם? נכון שזה יהיה ‘רק’ מאה וחמישים שקלים לילד. אבל קחו לדוגמה אימא לחמישה ילדים שתצטרך לשלם על כל ילד 150 ₪, היא לא תצא לעבוד. יש לי הרגשה שבמשרד האוצר יושבים אנשים ומעבירים תקציבים של מיליונים, ולכן ברגע שמדובר במאה וחמישים שקלים לילד, הם לא מבינים את המשמעות של מאה וחמישים שקלים למשפחה עם ילדים. עכשיו לעניין מעונות היום, לאחרונה מעונות היום הפכו להיות חשובים מאוד משום שהאימהות יוצאות לעבוד. אבל הבעיה היא שאין מספיק מעונות. בקדנציה הקודמת כשהשר בנט היה במשרד העבודה, הוא רצה לבנות 400 מעונות, אבל הוא לא הצליח בגלל העבודה והבירוקרטיה. הייתי בוועדת הכספים כאשר אמר פרופ’ טרכטנברג, שאפילו אם נבנה חמש מאות מעונות לא נגיע למצב התקין, הגענו למצב שבו 23% מהאוכלוסייה בלבד יכולים להשתמש בשירותי המעונות. למעשה, כמה ילדים לומדים כיום תחת המעצמה שאתה עומד בראשה? תראה, אומרים להבדיל על המן הרשע, שכתוב ‘רוב בניו’, כי אף פעם לא אומרים את כל הילדים. אני אומר, יש לנו מערכת עניפה שאני רק יכול להודות לה’ שב”ה העברנו כעת משכורות לעובדים לפני הזמן, ושאנחנו עומדים באתגרים האלו. רק בחינוך המיוחד יש לנו למעלה מאלף ילדים שעליהם מופקדים כשבע מאות עובדים. ומיד לאחר החג אנחנו פותחים מעון יום שיקומי לילדים עם אוטיזם באזור הדרום. אנחנו מפעילים בכל המדינה כארבע עשרה אלף ילדים רק בצהרונים בלבד. לפי הריבוי הטבעי, אתה רואה את החשש של הציבור הכללי מפני יום בו נהיה כאן הרוב השולט במדינה? אנחנו עשינו פעם ממשלת צללים, בה תיארנו איך תיראה המדינה ב 2030- , אז בוודאי ששר האוצר ושר החינוך יהיה חרדי וכן שר החקלאות. האג’נדה צריכה להיות שמשרד החינוך יהיה שווה ביחס לכולם בדיוק כמו משרד החקלאות. אני חייב להוסיף שאסור לנו לשכוח שאנחנו נמצאים בעידן שלא היינו כאן קודם לכן, בעידן שבו הן במשרד הרווחה והן במשרד החינוך ויתר המשרדים הקשורים לחינוך ורווחה או לחינוך מיוחד, אנחנו רואים בזה שיפור. נפתלי בנט הוא שר מיוחד, הוא עושה את כל מה שהוא יכול לעשות כדי שהציבור החרדי יקבל כמו כלל ילדי ישראל במדינת ישראל. שר הרווחה חיים כץ, במלחמה עם מענק המטפלות הוא עמד על כך שלא תהיה חתימה עד שאני הגעתי והוא היה בטוח שהציבור החרדי יקבל את השווה לכולם.

לסיום תן לנו כמה מילים לחג הפסח

בהגדה אנחנו אומרים את הברכה שכמו שבתקופה זו אנחנו רואים מצב טוב מאשר בשנים האחרונות, ‘כן יזכנו ה’ אלוקינו לרגלים הבאים עלינו לשלום’. זוהי הברכה שאנו מברכים בהגדה של פסח, לפני ששותים את הכוס השניה. יש לי הרגשה שבמשרד האוצר יושבים אנשים ומעבירים תקציבים של מיליונים, ולכן ברגע שמדובר במאה וחמישים שקלים לילד, הם לא מבינים את המשמעות של מאה וחמישים שקלים למשפחה עם ילדים.