פסיקת בג”ץ במשבר הרכבת | בקהילה

משבר הרכבת קיבל שוב תפנית והפעם  מצד בג”ץ שקבע כי לראש הממשלה אין סמכות למנוע את עבודות השבת, ‘בקהילה’ חוזר לפרשיית המשחן מלפני 17 שנים ומנסה להקביל בין הפרשיות והתקופות, הרב יצחק גולדקנופף, נציג ועדת הרבנים למען השבת בוועדת המנכ”לים: אי אפשר לשחק עם המושג של ‘פיקוח נפש’ ומה חלקו של ראש לשכת רוה”מ יואב הורביץ בהנמכת הלהבות.

לאחר חצי שבוע שבו חגגנו את ניצחון הקדושה והשבת, בא יום שלישי והבג”ץ ושוב חולל מהפך. השופטים קיבלו את עתירתה של יו”ר מרצ, ח”כ זהבה גלאון, וקבוע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו יכול להורות על עצירת עבודות ברכבת, לאחר שזו מחזיקה בהיתר עבודה בשבת שניתן לה על ידי משרד העבודה והרווחה, וכי נכון להיום הוראת ראש הממשלה לעצירת העבודות בטלה, עד לדיון או החלטה אחרת בבג”ץ בנושא עבודות הרכבת.
העתירה הוגשה לאחר שסמוך לכניסת השבת האחרונה הורה נתניהו לרכבת ישראל להפסיק את כל עבודות התשתית והתחזוקה שתוכננו לשבת. בג”ץ התבקש על ידי גלאון לקבוע כי הוראה זו ניתנה ב”חוסר סמכות” ועל כן היא בטלה ומבוטלת. כמו כן התבקש לתת צו ביניים המורה לרכבת ישראל “שלא להידרש לכל הוראה בנוגע לעבודות התשתית והתחזוקה של הרכבת אשר ניתנו לה על ידי ראש הממשלה, וזאת עד להכרעה סופית בעתירה”. המדינה השיבה לעתירה באמצעות הפרקליטות, וטענה כי “דין העתירה להידחות על הסף שכן העתירה כולה מתייחסת לעבודות שבוצעו בסוף השבוע שחלף, ומשכך כל הסעדים המתבקשים בגדרה אינם אקטואליים עוד ולפיכך הם תיאורטיים לחלוטין. לרכבת ישראל ניתן היתר מיוחד להעסקת עובדים במנוחה השבועית. מדובר בהיתר לכלל חודש ספטמבר וביכולתה של רכבת ישראל להחליט באילו שבתות לנצל את ההיתר”. מרכבת ישראל השיבו לעתירה, וטענו כי “הנהלת הרכבת לא קיבלה מסמך רשמי על ביטול העבודות, אך בכל זאת הורתה לפועלים לעצור, על מנת שלא להפר חוק”. תשובת הרכבת הביכה את נתניהו לאחר שנחשף בה כי הוא עצמו אישר לחברה לעבוד בשבת, כשכיהן כשר הכלכלה לפני כשנה, לאחר התפטרותו של אריה דרעי מהמשרד. פסיקת הבג”ץ לא הפתיעה איש, בעיקר לאחר שהמדינה חיזקה את הטענה כי לרכבת יש היתר כללי לעבודות בשבת. מי שיצאה בכותרות שמחה ותרועה הייתה כמובן גלאון, שאמרה כי “מדובר בניצחון אדיר. בג”צ לא קיבל את הטענה עזת המצח של הפרקליטות שמדובר בנושא תיאורטי, והוא מבקש לזמן דיון בהרכב בהקדם, כדי לקבל הסברים לגבי התנהגותו הבלתי חוקית בעליל של ראש הממשלה. בית המשפט בצו ביניים קיבל את עמדתי שהוצגה לו באמצעות עוה”ד דפנה הולץ־ לכנר במלואה, עוד לפני קיום דיון בעתירה, ואף נתן את צו הביניים שביקשתי”. לאחר פסיקת הבג”ץ, נראה שהסיעות החרדיות הבינו כי כעת יש להוריד את הטון ולפעול בהידברות שקטה. בראיון ל’קול חי’ בבוקר יום רביעי, נשמע דרעי מפויס לגמרי. “אמש (יום ג’) לאחר פסיקת הבג”ץ, שוחחתי באריכות עם רה”מ שנמצא בהולנד”, גילה דרעי, “ובעזרת השם נתמודד עם זה”. דרעי הדגיש כי אין לנו שום משבר עם נתניהו. “אם יש דבר כזה, הוא נמצא רק בכלי התקשורת שעוינים את נתניהו, כל אחד מסיבותיו שלו, והם אלה שמנסים לייצר את המשבר”.

בעוד הוא משבח את נתניהו, משר התחבורה ישראל כץ הוא לא חוסך מילים קשות. “ברור שרה”מ היה מופתע מהסיפור הזה”, תומך דרעי בטענת נתניהו, “אין ספק שזה לא היה מתוכנן מצדו, גם אנחנו לא ידענו, הייתי בחופשה בצפון, פתאום קיבלתי הודעה על שיחת ועידה בין שר התחבורה וראשי המפלגות החרדיות ונתבקשתי להצטרף לשיחה. אף אחד לא חשב להביא את זה לכדי משבר.

שוחחנו עם השר כץ, ולהפתעתנו ובניגוד לפעמים קודמות שהיה בינינו שיח ויכולנו להגיע להבנות, הפעם גילינו קיר אטום. אין לי סמכות, הוא אמר, אין לי מה לעשות, לכו לראש הממשלה, הוא היחידי שיכול לעשות משהו. בגלל חילולי השבת היינו חייבים להגיב וזה הגיע לאן שהגיע. נקלענו למעין מערכת יחסים לא תקנית בין רה”מ לשר התחבורה שלו בגין מאבקי כוח, מכל דבר אנו מפיקים לקחים, גם מכך הפקנו”. באשר לדיווחים מהשבוע האחרון על כוונתו לסגור את מרכזי הקניות בשבת, אומר דרעי כי הסמכות לכך כלל אינה נתונה בידיו, וכי הנושא עומד להכרעת בג”ץ. “אין לי סמכות לסגור חנויות בשבת. הסמכות לכך נדונה כעת בביהמ”ש העליון. עיריית ת”א טוענת שאין לממשלה כלל סמכות בעניין, כך ששום דבר כאן לא ברור, ביהמ”ש אמור לתת החלטה בעניין, במידה והנושא יגיע לפתחי, נביא את העניין להכרעתו של נשיא מועצת החכמים הגאון רבי שלום כהן”. ימי הטורבינה הוראה זו באה לאחר שנתניהו הבין כי ישראל כץ ומשרדו לא סופרים את ועדת המנכ”לים שהקים כדי למנוע את התרחבות המשבר. המעניין הוא, שגם בפרשת המשחן מלפני 17 שנה, הוקמה בתחילה ועדת מנכ”לים, על ידי יצחק לוי, שר השיכון דאז, אלא שזו לא צלחה את המשימה. בסופה של סערה פרשו המפלגות החרדיות מהקואליציה. תחילה הייתה זו יהדות התורה המאוחדת (תוספת ‘והשבת’ הגיעה אחר כך, י.ר.), שהפסיקה את ההסכם שלה עם ברק על רשת ביטחון לקואליציה, ולאחריה גם סיעת ש”ס שפרשה והותירה את ברק עם 32 מנדטים, מה שגרם לתחילת נפילתה של ממשלת ברק.
הפרשן הפוליטי רביב דרוקר תיאר את הקונסטלציה הפוליטית בה היה נתון ברק. לדבריו, אהוד ברק, אז בשיא כוחו, וסבר שמשבר המשחן הוא הזדמנות מצוינת להבהיר למפלגות הדתיות שהשתנו כללי המשחק. לשר יוסי ביילין ולמזכיר הממשלה דאז, יצחק )בוז’י( הרצוג, שניסו לשכנע אותו להגיע לפשרה, אמר ברק ‘אם אכנע עכשיו מה יחשבו עלי אסד וערפאת?’. עמוק בפנים ברק באמת סלד מכניעה למפלגות החרדיות, כותב דרוקר. לשיטת דרוקר, כך השתלשלו הדברים: “ביום שישי, קצת יותר מחודש לאחר שנכנס לתפקידו, בסביבות השעה 18:00 , התקשר רוני בונדי, יועצו הפוליטי של ברק, לשר התשתיות, אליהו סויסה מש”ס, ואמר לו: ‘אלי, אהוד החליט להעביר את המשחן בכל זאת הערב’. סויסה מנסה לעצור: ‘אבל אמרתם שנחכה עם זה עוד שבוע ונחפש פתרון אחר’. לאחר שבונדי טוען כי לא הייתה ברירה, מחריף סויסה את הטון, ומאיים: “תגיד לבוס שלך, שמהיום אני הופך להיות פרויקטור לדבר אחד – הפלת ממשלת ברק”.

גם לפני ששמע את הבשורה מבונדי, סויסה, מתומכיו הבולטים של אריה דרעי, לא היה בלשון המעטה מתומכיה של ממשלת ברק, שנשענה אז על ש”ס של תחילת ימי אלי ישי. 13 חודשים מאוחר יותר, כשממשלת ברק נופלת בכנסת, ניגש סויסה לבונדי עם מבט מנצח, ואומר לו: “אמרתי לך אז שנפיל אתכם”. חודשים אחר כך, מציין דרוקר, ניסה ברק לגייס לצדו שוב את יהדות התורה, וסורב. ח”כ ליצמן התבטא גם אז בציניות האופיינית לו, כשעקץ: “היום ברק היה מוכן להסיע בעצמו את המשחן ברוורס את כל הדרך שעשה אז”.

בעקבות סאגת הרכבת, גם ביילין חזר לימים ההם, ובטור שפרסם ב’ישראל היום’ הוא מתאר את הדברים מנקודת מבטו: “לפני 17 שנה היה צורך להעביר ציוד טורבינה ענק בכבישי הארץ, וחברת החשמל הסבירה כי הדבר יכול להיעשות רק בשבתות. ממשלת ברק הייתה בת חודשיים. ברק עצמו נסע לכמה ימים לפוש במושב בית הלל שבגליל, לאחר מסע בחירות מייגע ומלאכת הרכבה ממשלתית מייגעת גם היא. אנשי ‘יהדות התורה’ באו אלינו והודיעו לנו, חד־משמעית, כי יפרשו מן הקואליציה אם המשחן יעבור.

“אנחנו מיהרנו למילון כדי להבין את משמעות המילה”, מנסה ביילין להתלוצץ, “אבל זה לא ממש עזר. מיכאל מלכיאור היה אז שר החברה והתפוצות, יצחק (בוז’י) הרצוג היה מזכיר הממשלה, ואנוכי הייתי שר המשפטים. לבקשת ברק ניסינו, לשווא, לשכנע את המפלגה החרדית לרדת מן האיום האולטימטיבי.

“ואז מצאנו פתרון שיאפשר את העברת המשחן בלילות חול: ייבנה במהירות חניון מיוחד לרכבי הענק, כך שאת חלקה הראשון של הנסיעה הם יבצעו בין יום חמישי בלילה ליום שישי, יחנו בשבת, וימשיכו בנסיעה בין שבת לראשון כשטילפנו להודיע על כך לרה”מ ברק, הוא אמר שכניעה לחרדים עלולה ליצור רושם מוטעה בקרב בני שיחו המדיניים, וכי ערפאת ואסד (האב) עלולים לייחס לו חולשה.

“שלושתנו ניסינו לשכנע אותו שהפתרון שנמצא ימנע תהליך דומינו, שבו, בעקבות העברת ציוד שאיש לא יודע מהו, תפורק הקואליציה. ברק סירב, וכנראה לא האמין כי ‘יהדות התורה’ תממש את איומה. המשחן נסע בשבת, החרדים עזבו את הקואליציה, ואחריהם עזבו האחרים. לאחר חודשים מעטים מצאנו את עצמנו בקואליציה של 32 חברי כנסת”, דברי ביילין.

יש לציין כי למפלגות החרדיות לא היה קל לפרוש אז, אבל גם להישאר הייתה אופציה גרועה. על הפרק עמדה סוגיית גיוס בני הישיבות, לאחר שבג”ץ ביטל את ההסדר שהיה קיים עד לאותה שנה, ובמפלגות החרדיות המתינו לקיום ההסכם הקואליציוני עם ברק, בו התחייב להקים ועדה למציאת פתרון. אולם בעוד שביהדות התורה הקול והטון היו אחידים, אם להידברות ואם לפרישה, בש”ס שרר הבלגן. אלי סויסה המשיך לאיים בפרישה, אך בצמרת העדיפו את פתרון ההידברות.

עלעול בדפי העיתונות הבלתי מפלגתית של התקופה פורס תמונה עגומה למדי מיחסי הכוחות בש”ס של אותם ימים. הנה קטע מתוך כתבה ב’קו עיתונות דתית’ בסערת הימים: “מקורבי השר אלי ישי טוענים, כי השר אלי סויסה יכול היה להתעלם מכל הנושא, כשם שהתעלמו ממנו בקדנציה הנוספת, כאשר תחת שלטון הליכוד הועברו שמונה טורבינות דומות בליל שבת ואיש לא פצה פה וצפצף. מנגד טוענים מקורבי השר סויסה כי מלכתחילה היה לו את הגיבוי המלא של הגר”ע יוסף למהלך, ורק לאחר שבכיר ביהדות התורה אמר לברק שסיעתו לא תלך על זה למשבר קואליציוני, נאלצו ש”ס לסגת מעמדתה התקיפה.

“ביום חמישי שעבר, לאחר תפילת שחרית בבית כנסת יחווה דעת שבשכונת הר נוף בירושלים, שוחח הגר”ע יוסף מספר דקות עם השר אלי סויסה וחיזק את ידו במאבק נגד העברת הטורבינה בשבת. ‘אמרת שלא יהיה לך מה לעשות במשרד התשתיות, והנה אתה נלחם שם בעד השבת ועושה קידוש ה’ גדול’, מצטטים כמה מהנוכחים מתוך דבריו של הגר”ע יוסף.

“השר סויסה שהרגיש עצמו בטוח בעקבות השיחה, הקצין אפוא את התבטאויותיו, ובראיון לתקשורת אף אמר כי הוא לא מאמין ששר חובש כיפה יוכל להמשיך ולשבת בקואליציה אם אכן הטורבינה תועבר בשבת”, סוף ציטוט מימי הטורבינה.

גדרי פיקוח נפש

הפעם, מי שהקים את ועדת המנכ”לים הוא נתניהו בעצמו, ואליה צירפו הח”כים את נציגיהם. האיש של השר ליצמן בוועדה הוא הרב יצחק גולדקנופף, מזכיר ועדת הרבנים למען השבת, שהוקמה לאחר פרשיית המשחן. בשיחה ל’בקהילה’ הוא מספר על מה שהתרחש בחדר ישיבות הקבינט, מקום כינוס הוועדה ביום חמישי שעבר.

“השר ליצמן הוא שהכניס אותי לוועדה הזו כאיש ועדת הרבנים”, מדגיש הרב גולדקנופף, “אבל גם יואב הורביץ, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, פנה אלי וביקש שאבוא להשמיע את דעת ועדת הרבנים. היו שם כל הנוגעים בדבר. מנכ”ל הרכבת בועז צפריר, היועץ משפטי של המשרד לביטחון פנים ושל המשטרה. שני מנכ”לים לשעבר בחברת גדולות במשק שבאו מטעמו של בנט, מנכ”ל הרבנות הראשית, ראש המטה של דרעי, גם מוטי בבצ’יק, העוזר של ליצמן, השתתף. על שולחן הדיונים עמדה רשימת 20 העבודות שרכבת ישראל תכננה לבצע בשבת האחרונה.

“בבסיס כל הדיונים והדיבורים עמדה ההסכמה שהייתה בין נתניהו לישראל כץ, ולפיה רק עבודות של פיקוח נפש יבוצעו בשבת. הוועדה הייתה צריכה לבדוק ולהכריע מה עונה על ההגדרה הזו. מהר מאוד הסכימו אנשי הרכבת כי 17 מתוך ה־ 20 אינן עונות על ההגדרה ולכן דינם להידחות. על שלוש העבודות הנותרות הם הוסיפו וטענו, כי מדובר בדברים חיוניים שיש בהם משום פיקוח נפש”.

פיקוח נפש, או פיקוח כסף?

“הם לא מבינים, או לא רוצים להבין, מה הפירוש והמשמעות של פיקוח נפש. לכן, כשביקשו ממני לומר את דעתי, הסברתי כי במערכה הגדולה שהייתה לפני כמה שנים מול חברת אל־על, נוכחתי כי החברה קמה ונפלה על ‘פיקוח נפש’. היה זה ביום שישי, לאחר שהסתיימה שביתה שהחלה ביום שני של אותו שבוע. אל־על טענה לפיקוח נפש. יש לנו אלפי נוסעים שכבר תקועים ארבעה ימים ואי אפשר לעכב אותם עד אחרי שבת.

“ניסיתי להבין”, סיפרתי לוועדת המנכ”לים, “על איזה פיקוח נפש הם מדברים. הלא את החולים שהיו, הטיסו לחו”ל באמצעות חברות אחרות, כך שפיקוח נפש לא היה כאן. אלא מה, שאצלם פיקוח נפש הכוונה לכל מה שהם חושבים שאי אפשר ואסור לדחות. אל־על לא שמעה לאזהרות שלנו, החברה טסה באותה שבת, וההמשך ידוע. הוכחנו להם שטענות סרק אלו לא יתקבלו עלינו, ולאחר שבועיים־שלושה של חרם, הם הבינו כי לא ניתן כסף למי שפוגע בערכים היהודיים. הם נכנעו”.

ומי קובע היום באל־על מהו פיקוח נפש?

“ההסכם נחתם אצל עו”ד יעקב ויינרוט יחד עם יעקב נאמן, ובו הוחלט כי הרב שלמה עמאר, הראשון לציון באותם ימים, הוא יקבע את הכללים ויכריע בשאלות המתעוררות. העליתי את הדברים על שולחן הוועדה ביום חמישי שעבר, והצעתי לשכפל את השיטה גם ברכבת. שימנו את הרבנים הראשיים לקובעי הכללים. ישב שם משה דגן, מנכ”ל הרבנות הראשית, והוא אמר מיד שאין בעיה. הרבנות הראשית מקבלת את ההצעה.

“הם כמובן לא קיבלו את זה. בועז צפריר, מנכ”ל הרכבת, טען כי אינו יכול לנהל את כל התכניות לפי החלטות של הרה”ר. יש לו נורמות אחרות, שפועלות לפי כללי החוק והמשפט. היועץ המשפטי של המשטרה טען לעומתו כי אין במשפט פרק שנקרא ‘פיקוח נפש’, רק בהלכה יש התייחסות למושג הזה, ולכן זה שייך למוסד הדתי. הובהר כי אין כוונה להכפיף את התנהלות המשרדים לרבנות הראשית, אלא שכאשר הם ירצו להשתמש בטיעון של פיקוח נפש, יהיה עליהם להמציא לכך הסכמה מהרבנות”.

לטענתם, מה הפיקוח נפש בעבודות הרכבת?

“הם פרסו מפת נתונים של כמויות נוסעי הרכבת בכל ימות השבוע, וטענו שעבודות ברכבת בכל יום אחר מלבד שבת, יזרימו לכבישים 120 ־ 150 אלף איש שרגילים לנסוע ברכבת, ויש חשש שהעומס יגרום לסיכון חיי אדם. מה שהם לא ציינו עד לאותו יום חמישי, אולי הסתירו במתכוון, שבמהלך ספטמבר הרכבת עומדת להשבית את פעילותה למשך שמונה ימים רצופים. שם הם כנראה לא חוששים מסיכון”.

איך זה נודע לכם?

“בוועדה עצמה זה נחשף. מנכ”ל הרכבת הסיח לפי תומו שזו התכנית כשניסה להוכיח כי מוכרחים לבצע את העבודות בשבת. אני קמתי וזעקתי: הלא כולנו יהודים, איך אנחנו יושבים ומדברים על חשש מפגיעה בנוסעי הרכבת ומחששות רחוקים לסיכון, אולם לא חוששים לפגיעה במיליוני שומרי המסורת במדינה, שחילול השבת כואב ואכפת להם. כמעט כל אימא יהודייה מדליקה נרות שבת, רוב העם אוהד מסורת, האם לא צריך להתחשב בהם? שאלתי. יהודים עלו על המוקד בכל הדורות על דברים כאלה ואנחנו חושבים מה יהיה עם 150 אלף איש”.

“בהפסקה קצרה שהייתה שם, ניגש אלי יואב הורביץ, לחץ לי יד ואמר: כבוד הרב, אני רואה שאתה מדבר מתוך כאב, בוא נראה מה אפשר לעשות. זה נגע לו בלב. הוא יהודי שמבין, הוא לא הולך עם ראש בקיר. ואכן, סוכם כי 17 עבודות ודאי לא יבוצעו, ועל הנותרות הוחלט כי בתוך שלוש שעות יוגשו חוות דעת כתובות מהמשטרה, מהרכבת וממהנדסי רכבות חיצוניים שליצמן הביא, ועם זה ילכו לראש הממשלה. יש לי את חוות הדעת. המשטרה כתבה שהיא יכולה לעמוד בלחץ, המהנדסים כתבו שהם מוכנים לבחון את העסק מקרוב, אך כרגע הם לא בטוחים שיש שסיכון, רק הרכבת טענה שאי אפשר לדחות, ובחו”ד כבר ביקשה לבצע את כל 20 העבודות”.

איך הם הסבירו את השינוי בעמדתם?

“זה באמת היה מאוד משונה. בוועדה היה קונצנזוס על 17 עבודות שיורדות בכל מקרה, ופתאום הכול חזר. בתחילה הם אמרו לנו שיש להם הוראה מישראל כץ, אחר כך צפריר לקח את הכול על עצמו. הוא לא אנטי כמו שניסו להציג אותו. הוא בסך  הכול איש רכבת, ומה שמעניין אותו זה רק ברזלים, קרונות וקטרים. הוא הציג יפה את העמדה של הרכבת, והטיח בנו כי אנחנו רוצים כנראה להתנהל עם רכבות של לפני 50 שנה. הוא טען כי ישלם בראשו אם לא יעמוד בלו”ז. הוא רואה בעיני רוחו רכבת שחייבת לפעול בזמן. הוא כפוף רק למשרד התחבורה, שבאמת נתן לו את כל האישורים לעבוד בשבת. אז נתניהו התערב, אבל בזה לא היה לי קשר. ליצמן עמד מולו בקשר יחד עם דרעי וגפני וברוך השם זכינו שהתקיים ברכבת ישראל ‘אלמלי שמרו שבת אחת'”.

אם היו חוזרים לסיכום שדוחים 17 ומבצעים 3, האם הדבר היה מתקבל?

אנחנו לא יכולים להסכים גם על 3 עבודות. שבת צריכה להישמר לגמרי. אני נזכר שהיה פעם ניסיון נואל של אדם הטוען לתואר רב, אחד שהיה לו קשר של הנאה עם דודי וייסמן מנכ”ל מגה, שבא בשליחותו לרב אלישיב זצ”ל וסיפר שווייסמן רוצה לחזור בתשובה ויתחיל לסגור כעת שלוש חנויות ובהמשך עוד שתיים. הרב אלישיב לא חשב להתפשר. ‘מה אתה רוצה ממני?’, שאל את שליחו של וייסמן. ההוא הסביר שהם רוצים אישור לפרסום בעיתונות החרדית ושיתירו לקנות בשפע שוק. הרב אלישיב העמיד אותו מיד על המקום: אתה רוצה שאני יתיר לך לחלל שבת? האם נראה לך שרק 28 חנויות פתוחות בשבת זו בעיה, ועשרים חנויות כבר מותר? ההוא הלך בבושת פנים, ולנו אמר הרב אלישיב שאחרי כזו התנהגות וחוצפה, גם אם יסגרו את כל החנויות, לא בטוח שיתיר לקנות שם.

במצב שנוצר, לא ברור אם יש רלוונטיות לוועדת המנכ”לים. הפרשייה שוב חוזרת לזירה הפוליטית, וגם שם לא ברור כיצד יובילו הח”כים את הסיפור. האם יוסיפו וידרשו מנתניהו את הפתרון, זאת למרות שהבג”ץ הוא שטרף כאן את הקלפים, או שיעתיקו את המאבק להיכלי השן והמשפט, או שבכלל יחדלו מהמאבק. הסקר שפורסם ביום שלישי, ולפיו המשבר הביא רוח גבית ללפיד שעקף את נתניהו וקפץ ל־ 24 מנדטים, מבטיח שכנראה האופציה השלישית היא הנכונה מכולן. המאבק יסתיים בקול דממה, לפחות עד שתחלוף ‘סכנת לפיד’.

הרב אמיר קריספל, חבר ועדת הרבנים למען השבת, מבקש להעלות בעיה נוספת שמשום מה איש לא נתן עליה את הדעת. לדבריו, כיון שהרכבת כבר ביצעה עבודות בשבת, והיום אנחנו יודעים שגם כריית המנהרה לרכבת לירושלים נעשתה בשבת, וזאת בניגוד לסיכומים מפורשים, נוצרה כאן שאלה הלכתית לא פשוטה, האם יהיה מותר ליהנות מהתחנות הללו. בפשטות. השו”ע פוסק בזה לאסור בהנאה לעולם. “בקרוב”, אומר הרב קריספל, “נעלה את השאלה על שולחנם של גדולי ישראל ונבקש את הכרעתם”.

להורדת הקובץ לחצ/י כאן

catvoo_rakevet_bakhila3_2016