שאלות נפוצות

  • איזו מסגרת עדיפה – מעון או משפחתון?

    זוהי שאלה אחת שיש עליה תשובות רבות אבל ברור שהתשובה עבורך צריכה להבנות על דרישותייך האינדיבידואליות שמותאמות לך ולילדך.

    במשפחתון: המטפלת הינה דמות טיפולית קבועה, הסביבה החינוכית היא ביתית, חמה ואישית, הקבוצה קטנה ורב גילאית בד"כ.

    ההתנהלות במשפחתון מפוקחת ע"י רכזת שמגיעה פעמיים בחודש.

    לעומת מעון: בה המטפלות יוצרות מערך משפחתי המורכב ממספר דמויות, המסגרת היא ממוסדת ונותנת מרחב התפתחות רחב יותר, העבודה במעון מפוקחת כל העת.

    בדקי מה מתאים לך ולילדך ובחרי לו את המסגרת האידיאלית.

  • איך מכינים תינוק יונק שלא ניזון מבקבוק למעבר למעון?

    לדברים חשובים מתכוננים מראש! מומלץ להרגיל תינוק יונק לפחות חודש לפני השמתו במעון לאכילה מבקבוק, כך תקלי עליו ועל הצוות להסתגל בקלות ובמהירות.

  • איך אוכל להקל על הסתגלות ילדי במסגרת החדשה?

    ראשית כל, הסתגלי את – אמא, למסגרת החדשה! תני אמון בצוות, היי בטוחה שזהו מקום טוב עבורו להיות בו. והעבירי לילדך תחושה של אמון ובטחון.

    הבכי והדאגה של הימים הראשונים – טבעיים לגמרי. ניתן להקל על ילדך בחפץ מעבר (דובי, שמיכה, או כל חפץ מהבית שהילד קשור אליו).

    זכרי שלכל ילד יש קצב הסתגלות שונה – התייחסי לקושי ברגישות אולם ללא רגשות אשמה.

    אם קשיי ההסתגלות מתארכים בצורה יוצאת דופן אל תהססי לפנות לצוות.

  • המעבר מאוכל טחון לאוכל מוצק – מתי? למה?

    משרד הבריאות מנחה כי מגיל חמישה חודשים – חצי שנה יש להטעים את התינוק במרקמים וטעמים נוספים. עם הבשלת מערכת הפה וצמיחת שיניים עובר הילד לאכילת מזון מוצק בהדרגה, תוך שימת דגש על לעיסה והרגלי אכילה נכונים המקדמים את התפתחות השפה וההגייה הנכונה.

  • נשיכות – איך גומלים?

    נשיכות הן תופעה מטרידה, אבל לצערנו עבור חלק מהילדים היא חלק בלתי נפרד מההתפתחות.

    תהליך הלמידה של תינוק הוא דרך הפה, כל דבר ניכנס לפה לבדיקה וגם נשיכות הם חלק מתהליך הלמידה.

    חשוב לזכור כי מדובר בילדים שלא מבינים את חומרת המעשה וכאב הננשך – עבורם זהו בסך הכל כלי ביטוי, ככל שנוכל יותר לפרש את המניע נוכל לייצר פתרונות. תגובת המבוגר לנשיכה צריכה להיות ממוקדת במניע ולא בתוצאה.

    שכן, אם לאימא מותר לגעור בי כשנשכתי, למה לי אסור לנשוך? תגובה של גערה או צעקה עלולה להיות הטריגר לנשיכה הבאה!

    לידיעתך- צוות המעון עובר הדרכה ממוקדת בנושא נשיכות, ואם את מרגישה שאת רוצה להתייעץ או לקבל מידע בנושא – פני אליו!

  • גמילה מטיטולים: באחריות ההורה או באחריות המטפלת?

    לא גומלים ילד מטיטול, היות והוא לא היה מכור אליו! זהו פשוט הרגל שעלינו להקל על הילד כדי לשנותו.

    האחריות על התהליך הינה אחריות משותפת של ההורה והצוות המטפל אולם, ההכנה וההטרמה צריכה להיערך בבית.

    מומלץ לעשות זאת: בסוף שבוע או בתקופה של חופשה קצרה מעבודתך – שתפי את הצוות שיעשו הכל להצלחת התהליך. חשוב לא להתחיל את התהליך ללא תאום עם הצוות, והכי חשוב! אל תלחיצי את ילדך, ההרגל לא נרכש כבמטה קסם, סבלנות ורגישות הכרחית להצלחתו.

  • נוהל מחלת ילד – האם לא חמור מדי, אנחנו אימהות עובדות!

    הנוהל נבנה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. לצערנו ילד חולה לא יכול לבקר במעון ומקומו בבית.

    אמא! את יודעת כיצד ילדך מרגיש שהוא חולה וגם עם המון רצון טוב עדיין הצוות לא יכול לספק את הפינוק שלו זקוק ילד חולה. כמו כן, כדי להבטיח את שלומם של כל הילדים המבקרים במעון וכדי ולמנוע מעגלי הידבקויות אנו דורשים אישורי רפואי שהמחלה חלפה או אינה מדבקת והילד יכול להמשיך לבקר במסגרת.

  • איחורים בהבאת הילד למעון – למה זה כ"כ חשוב?

    סדר היום במעון מובנה לצרכי הילדים בהתאם ליכולות וריכוז הקשב והערנות שלהם.

    לצוות חשוב לקבל את הילדים בנינוחות ותשומת לב מרבית אבל כשילד מגיע בזמני פעילויות שונות הוא נכנס לפעילות בלי הכנה ובלי קליטה נאותה, קטיעה של הפעילות מפזרת את הקבוצה ומוציאה מריכוז וכולם יוצאים מופסדים, וגם את אמא שחשה שילדך לא התקבל כמו שהיית רוצה וכמו שבאמת מגיע לו.

  • מתי אדע שאי התפתחות בתחום מסוים (שפה, גמילה, התפתחות) חרגה מתחום הנורמה ומומלץ ללכת לאיש מקצוע?

    רצף התפתחותי נלמד על ידי תצפיות של ילדים באשר הם.

    המטפלות במעון הינן בעלות ניסיון עשיר, שנבנה תוך הכרות והיחשפות רצופה להתפתחות בגילאים השונים. לפיכך, הן מהוות לעיתים מאבחנות באופן בלתי פורמאלי,(וכמובן לא מהוות תחליף לאנשי מקצוע)

    תשומת לב של מטפלת במעון להתפתחות חריגה היא סיבה טובה להתייעצות ובדיקה. קשת הנורמה היא רחבה מאוד ואין מקום להיבהל, אבל תמיד טוב להיות בצד הבטוח לטובת ותועלת התקדמות הילדים.